צעדים למודעות עצמית
במוקדם או במאוחר, כל ילד לומד להכיר את המראה. אם נתבסס על דעות של פסיכולוגים בתחום התפתחות הילד, אז המראה שימושית לתינוק כבר בגיל של חודשיים. פסיכולוגים רבים מציעים לתלות מראה ליד מיטת הילדים, מדי פעם להחליף את הבגדים של הילד מולו ולשחק איתו את המשחק "תסתכל במראה".
ילדים מגיבים למראה ולהשתקפותם בה בדרכים שונות. מישהו מבחין בעצמו מיד ומתחיל לבחון בעניין. מישהו אפילו לא מסתכל על ההשתקפות ושואף לעשות משהו אחר. עם זאת, במוקדם או במאוחר, התינוק מתחיל לגלות עניין בהשתקפותו: בהתחלה הוא מופתע, אחר כך מתפעל, וככל שהוא מתבגר, המשחק במראה גורם לו יותר ויותר הנאה.
רוב הפסיכולוגים מייחסים את תקופת המשחקים הפעילים עם מראה לגיל שבין 7 חודשים ל-1.5 שנים. ההנאה והשמחה של הילד, ההתנסויות האינסופיות שלו עם המראה בשלב זה קשורות להזדהות עצמית ולפיתוח היכולת להסתכל על עצמו מבחוץ, שהיא בסופו של דבר חלק מתהליך היווצרות האישיות. בהתבוננות בילד בן שמונה חודשים, תשימו לב שהוא מזהה בתמונת המראה משהו שנוגע אליו ישירות, נראה לו כמציאות שמתואמת איכשהו עם התנהגותו שלו: מחוות, הבעות פנים, תנועות וכו. ילד בצעקות ומימיקה מראה את העניין שלו באובייקט המסוים הזה, הוא נכבש על ידי המשחק המתחדש כל הזמן במראה, הוא מתבונן בחזרה על תנועותיו והבעות הפנים שלו במראה, משחק עם שינוי מיקום, ולפעמים אפילו מראה רגשות "אישיים" ביחס לבבואתו, למשל, מנשק אותו. כל זה מאפשר לנו לדבר על "להכיר" את עצמו במראה. ככל הנראה, בנפשו של הילד ברגע זה, ישנה גילוי של האפשרות לחבר בין החוויות הנבדלות, הפרגמנטריות שלו ושל גופו שלו, שהיו לו לפני אותו רגע, למרחב גופני יחיד ואינטגרלי